מי מאיתנו לא שמע על יוגה?
כולנו שמענו ממישהו שתרגל או מתרגל (וחופר לך להצטרף) ואולי אפילו פעם הצלחנו להוציא את עצמנו מהבית לאימון אחד או שניים.
אבל מה זה יוגה?
אימון כושר?, תרגילי נשימה?, תנוחות קשות?, לגמישים בלבד?, ישיבה ארוכה?, או אולי בכלל זה משהו שקשור לדת כלשהי?
האמת, שיוגה היא אחד הדברים שלא תבינו לעולם, אם לא תבדקו בעצמכם!
לפני הרבה שנים ... (5,000 / 2,000 / 1,500 זה לא באמת משנה!) במזרח בעיקר, נזירים תרגלו מדיטציה בישיבה שעות רבות, גוף האדם נועד להיות בתנועה ומעובדה זו, בישיבה מרובה הגוף מתחיל לכאוב, תרגילי היוגה (קודם אלו שבישיבה ושנים אחריהם אלו שבעמידה) פותחו על מנת להזיז את הגוף ולהיות אתגר לנשימה כאימון טוב לקראת מדיטציה טובה.
נשמע מוכר?
כן - גם היום אנחנו יושבים לא מעט (שלא נאמר המון!) והגוף זקוק לתזוזה, לא סתם המודעות ליוגה הרקיעה שחקים והשתרשה בצורה הרמונית במערב היושב ולא מאותן סיבות של המודטים.
אז מה זו יוגה בכל זאת?
אחרי 10 שנות תרגול, אני יכולה לומר ולהישבע שיוגה היא הכל - היא אפילו מה שאתם עושים ברגע זה ממש, חוקרים וקוראים על יוגה, מחפשים איפה ואם לתרגל את התרגול הלא ברור הזה בכלל, או מנסים להחליף מורה כדי להתמיר או לשנות את סוג התרגול.
יוגה היא הנשימה, התנוחה, ה"התעמלות", הישיבה, שבירת חומות, מתיחת שרירים, שחרור הורמונים אוטומטי ועוד המון "דברים" שאנחנו עושים, חווים ומקווים שנצליח להספיק בחיי היום יום שלנו.
התרגול הוא שיקוף מלא של חיינו: של ההרגלים שמעכבים וגם של אלו שמקדמים אותנו בחיים, של הגישה שלנו לעשייה מול מנוחה, שיקוף של הסבלנות, ההקשבה לאני הפנימי שלנו, לילד הקטן שבתוכנו, למתבגר המורד, או ל"מבוגר האחראי".
השאלה אם אנחנו מגיעים לתרגול מספיק נקיים ממחשבות, כדי להיות נוכחים כאן ועכשיו?
בכאן ועכשיו מתבהרים הדברים, הפשטות מטשטשת את הרעשים של היום יום ומאירה את התרגול באור של תשומת לב, הקשבה ושלווה שניתן ללמוד מהן לחיי היום יום.
"האתמול , כבר חלף ונגמר, המחר, עוד לא הגיע. כל שיש לנו הוא היום - הבה נתחיל." האם תרזה.
צרו קשר,
סכמו עם עצמכם שאתם מתחילים היום!